היי

טטריס משחק חביב שנוצר לקונסולה מיוחדת אי שם בסוף תקופתה של ברית המועצות המשחק הוא פשוט לסדר בלוקים המורכבים מכל וריאציה אפשרית של ארבע קוביות לשורות אשר מתפרקות עם השנים המשחק הפך לספורט אבל כמו כל משחק תמים גם לו יש לור עמוק יותר מכל מחילת ארנבת המנגינה הרוסית הקלאסית קורוביניקי כמו המשחק מתחילה לאט לאט ומתקדמת לקצב של מאסטרו והמקצב מהווה בסיס עלילתי ותחושתי לשיר "ההיסטוריה של ברית המועצות מנקודת מבטו של פועל צנוע" סיפורינו מתחיל מפועל בניין צנוע באימפריה הרוסית שעבר לעיר הגדולה להנות מהשפע וקסמיו של ראספוטין המכשף אך נדהם לגלות שהעיר הגדולה לא קסומה כלל וחלם על מדינה אחרת שתדאג לאנשים כמוהו משם הוא התקדם במשרד הבנייה וחלומותיו למדינה אחרת התקדמו וכפי שהוא מסדר את הבלוקים בעבודה הבלוקים של המדינה מתחילים להסתדר גם אך ברגע האחרון הוא מרגיש שאולי טעה השנים עברו ופועלנו כבר הפך למהפכן אשר מאחד תחתיו את כל הפועלים ויחד הם מחליפים את הצאר בלנין עכשיו פועלנו הצנוע הסתבך עם המשטר הקולקטיבי של שלום ואהבה אשר פוקד על חייו להסתבך עם סטאלין ולהישלח לסיביר שם הוא המשיך לפעול בבניין כשתמיד משלוחי הבלוקים מאחרים בשבועות ולמרות זאת כולם מחויבים לתוכני חמשת השנים הגדולה אך לפני ששם לב הוא גוייס לצבא האדם כמפקד שריון בשיא מלחמת העולם השנייה ולאחר הניצחון לא נשאר את מי לתקוף חוץ מארצות הברית לאחר הישיגיו כגיבור מלחמה הוא קודם לגנרל האחראי על פצצות האטום ואף הוביל את רוסיה לנצח את כל מירוצי החלל מלבד ניחתה מאויישת על הירח אך לאחר קריסת חומת ברלין הוא מבין שאין טעם לסדר בלוקים רק כדי שיתפרקו וכמו כל עשירי סוף תקופת גורבצ'וב הוא ניצב מול חלונות ראווה ריקים מתוכן ולכן הוא מוביל מהפכה נוספת שבה הוא ניצב כאוליגרך בלי לשים לב שה לוקים סביבו נשרפים והמערב ניצח. מקדונלדס הגיע לכיכר האדומה אבל יש את פוטין אז הכל יכול לקרות וכמו כל משחק טטריס הקומיבלוק נבנה קומה אחת יותר מדי Game over מי היה מאמין שהשורה הראשונה בשיר שתצטרך עדכון בספרי ההיסטוריה היא שיש מקדונלדס בכיכר האדומה