מלחמת אוכל

מלחמה

נו, נחשו מי שוב צייר במקום להקשיב בשיעור, ואחר כך התפלא שהוא קיבל 60 במבחן? אם ניחשתם שמדובר בי... טעיתם. קיבלתי 54. בכל מקרה, כהרגלי ציירתי, ומכיוון שאין מקום יותר מוצלח להציג בו את הציורים שלי, אני אראה לכם אותם. אז נתחיל כמובן, עם הבחורצ'יק הזה. סוחר העיניים? מוכר איברים רזרביים? איך שלא תרצו, זה הבחור שאליו תפנו אם דקרתם את העין עם צ'ופסטיק בטעות: וכרגיל, נסתרות דרכי הסמסונג, המצלמה האיכותית ביותר שלי לא מצליחה לתפוס את התמונה באיכות סבירה, ולכן הכל נראה, אמממ... מחריד. לכן תצטרכו לסמוך עלי ולהאמין שזה נראה מופלא לחלוטין במציאות. ולציור הבא, אבל שניה לםני זה: מסר חשוב. תפסיקו לעשן. זה לא בריא. אלא אם כן אתם הבחור המגניב שמעשן פה בציור. ואז תמשיכו, אתם טובים בזה: שוב, נסתרות דרכי הסמסונג, איכות מצלמה וכו', במציאות זה מג'סטי. ולציור האחרון, שאולי יהפוך לסדרה, אל האולימפוס החשוב מכולם, האחד שטוען לכס, אפולו. למה שתחשבו שזה זאוס? זאוס מאושפז במחלקה גריאטרית. בכל מקרה, איפה הייתי? אה, אפולו: ושוב, נפלאות וכו', איכות וכו', המצלמה גרמה לו להיראות פחות אלוהי ויותר ילד-מוכה-יי. תתמודדו, אין לי תקציב לטלפון עם מצלמה טובה. בכל מקרה, שיהיה לילה טוב, ואני מקווה שלא עשיתי לכם סיוטים עם הציור הראשון, מחריד ביותר, אבל תעבירו אתם שעתיים גמרא בלי להשתגע...

הסיפור ממש מעולה, מדהים שהצלחת לשלב את כל הדברים האלה לסיפור אחד, בהחלט כישרון! רק חבל שאני לא חלק מהסיפור 🫣