-
מי מחובר 12 כל האנשים כולל: 2 משתמשים , 0 אנונימיים , 10 אורחים (צפיה ברשימה המלאה)
-
סטטיסטיקות הפורום
924
סך הכל אשכולות7.3k
סך הכל הודעות -
סטטיסטיקות משתמשים
-
נושאים חדשים
-
פעילות אחרונה
-
4
חפץ חדש במשחק
לדעתי זה בעייתי כי במקרים מסויימים (שלי לדוגמה) שאנשים כן עשו שינוי מצב אבל שכחו להעלות את כל ה EV - חזרה לרמה 5 בעצם מבטלת את ההקפצה -
4
חפץ חדש במשחק
אולי כדי שיהיה שמיש יותר החפץ יחזיר את הפוקימון לרמה 5 אבל גם יאפס לו את הגיל שלא יוכל ישר להפוך למוזהב ולהשתמש לרביות -
1
שיתוף חוויות| חופש פסח
חג פסח-סיפור לגילעד היום התחיל כמו כל יום רגיל… כלומר לא, ממש לא. זה היה יום מיוחד. יום ששום דבר לא הכין אותי אליו. יום שייזכר לדורות – לא בגלל נס גדול או מציאת אפיקומן עם 200 שקל. אלא בגלל דבר אחד פשוט: ⭐️ניקיונות⭐️. השעון צלצל, קמתי, פיהקתי, חשבתי לחזור לישון. אבל אז שמעתי את הקריאה – לא קול מהשמיים, אלא קול אמא מהמטבח: "קום, מתחילים לנקות!!". ומה עשיתי? רצתי לתוך חדרי, כאילו מדובר באקשן של גיבורי על. שכבתי כשהגב שלי כבר שבור, חצי חי, חצי מת, כמו פוקימון עם 1HP. אבל זה לא נגמר שם – לא! לא ניקיתי רק את הרצפה, לא רק את המדפים – אני עליתי שלב. ניקיתי לכלוכים על התקרה. כן. על התקרה. למה? כי אמא שלי מאמינה שאנחנו אוכלים בעמידה, הפוכה, כמו באקרובטיקה קרקסית. לפי הגיונה, אם יש תקרה – יש עליה לכלוך. ואם יש לכלוך – צריך לנקות. אז ניקיתי. עם מגב. על קצה הסולם. עם נשמה שבורחת החוצה. סיימתי? לא ולא. זה היה רק השלב הראשון. השלב הבא במסלול ההכשרה לפסח: ארגון הארון. פתחתי את הדלת של הארון והרגשתי כאילו אני פותח פתח לעולם מקביל – בגדים שלא ראיתי מאז כיתה ג', גרביים בלי בני זוג, וסוודר עם פרצוף של דוב קוטב שאני לא זוכר מתי בכלל לבשתי. לקחתי חולצה ועוד חולצה. כל מה שקרוע – נזרק. כל מה שישן – נתרם. כל מה שבמצב טוב – קיפלתי. אבל לא סתם קיפלתי – קיפלתי כמו נזיר יפני שמקפל סושי ביד אחת. ערימות על גבי ערימות. שלוש שעות של יוגה למפרקים. ועכשיו? הגיע רגע האמת: המקרר. פתחתי אותו כמו פותחים כספת גרעינית. אור לבן בוהק יצא מתוכו, יחד עם ריח של פטרוזיליה מהפירמידות. כל מוצר מקולקל – הרחה מהירה (ואולי גם קצת עילפון), ואז שלחתי אותו לפרחים. לא לפח – לפרחים! שיאכלו את זה, אולי יצמח מהם עץ טונה. כל מוצר תקין, אבל חמץ? גורלו נחרץ. נזרק בגבורה, הובל בטקס ממלכתי לפחי הגיהינום. ואז, סוף סוף, כ־reward על כל העינויים – צפייה בפרק של אנימה על גילעד. ככה אני עושה כל לילה. כי גם כשפסח משתולל, אנימה זה החוק האחד שמחזיק את העולם. ואז הגיע יום שישי. בצהריים – הסתפרתי. אחרי שעזרתי להם להכין אוכל! בערב – ארוחת שישי. שניצלים, עוף, צחוקים, מלא אוכל, חצי שולחן נשפך, אבל הלב מלא. חגיגי, נעים, משפחתי. ואז – הביאו לי מתנה! ספר שחיכיתי לו! בדיוק מה שרציתי! כמעט בכיתי מאושר (או מהחרוסת, לא סגור). ובלילה – ליל הסדר. המגילה (כן, אני יודע שזה לא פורים, אבל ככה הרגשתי), קראנו בה לאט, מהר, בשירה, בצחוקים, בשקט, בכל סגנון. אחר כך – המון בשרים. שולחן שופע. מהצלי ועד הקציצה, מהמנגל שבחוץ עד הקערה עם החרוסת בפנים. קראתי 300 עמודים בספר (אני יודע שזה כלום, אבל עם בני דודים בבית זה מחרפן). הדודים שלי באו, והיה שמח, וצחוקים, ואז – שיחקנו הקפצות בכדורגל. אני שמרתי. שמרתי חג פעם ראשונה. ביום שבת בליל הסדר – נשארתי ער עד מאוחר עם הדודים. שרנו שירים – "איפה אתה מוטי", "יהיה טוב", כאלה מתוך ספרון כזה – שירים שמעלים חיוך גם אם אכלת כבר יותר מדי מצות. ראשון בבוקר – קמתי מאוחר. הייתי גמור. אבל ישר קמתי לאוכל – כי היה על האש. לא שנייה לחשוב, לא לצחצח שיניים – ישר סטייק בפה. האוויר הריח כמו גן עדן של שיפודים. היה טעים, מטורף, מושלם. בערב – הוצאתי את הכלבות שלי לטיול. פסעו איתי ברחוב בגאווה, כי גם הן עברו את ניקיונות פסח ושרדו. החזרתי אותן, התיישבתי, נשמתי – וידעתי שזה סוף הפסח. יום ראשון בשמונה בערב – רגע יציאת החג. נכנסתי לליגה ואמרתי שלום. כי אחרי כזה חג – הדבר שהכי בא לי זה לראות את כל האנשים שאני אוהב בצ’אט, לחייך, לשתף, ולהגיד – עברתי את זה. אני בחיים. אני נקי. אני שבע.- 2
-
-
1
באן- Moshiko
שלום, שמחים לשמוע ממך. אולם, התנהלותך במשחק הייתה לא תקינה, גם אם בחלקה לא בוצעה על ידך: 1. החשבון המדובר עשיר בהיסטוריה מפוארת של עבירות שהובילה לבאנים רבים וקנסות רבים. כל קנס מהווה אומדן לפריטים שהושגו באופן לא חוקי ומעבר (לפי אינדיקציות קיימות), ואומדן מטבעו יכול להכיל אי דיוקים. עם עשרות / מאות קנסות לאורך השנים, ייתכן מאוד ונותרו פריטים אחדים שהושגו באופן לא חוקי. 2. אחת המטרות של קנס או באן זה מתן מענה להישגים בלתי חוקיים של משתמש. אולם, מטרה נוספת, ולא פחות חשובה, היא יצירת הבנה שהתנהלות מסוימת אינה מקובלת. לנוכח המצב הקיים וההיסטוריה הארוכה נראה שעקום הלמידה בנושא היה מתון מאוד. למרות שצוות המשחק מאמין במתן הזדמנות נוספת, מדובר פה במקרה חריג שאינו הזדמנות שנייה או שלישית, אלא הרבה יותר. 3. היו הזדמנויות לתיקון והן לא מומשו. כשמשהו לא תקין, אי אפשר לצפות שהתמדה באותה הדרך תוביל לשינוי - זה סימן לכך שיש לעשות שינוי. 4. עבירות רבות מובילות לצורך באכיפה מוגברת וביותר עיניים בוחנות. אותן עבירות שבוצעו לאורך השנים דרשו מצוות המשחק משאבים רבים יותר מהרגיל על מנת לוודא, לבקר ולאכוף. זה לא מצב שיכול להימשך. לנוכח כל אלו צוות המשחק לא יכול לאפשר את חזרת החשבון המדובר למשחק והבאן לא יוסר. צוות המשחק מכיר ויודע את החוזקות והיתרונות הרבים שבך, ויקבל אותך בברכה בפתיחת חשבון חדש, אך בהתניית דרך חדשה וחוקית יותר מבעבר. מועדים לשמחה.- 3
-
-
1
שיתוף חוויות| חופש פסח
אנחנו בעיצומו של חופש פסח, ואפשר להריח כבר את סוף שנת הלימודים. לאחר הנקיונות הרבים, סידור הבית וזריקה של הרבה שקיות זבל, הגיע הזמן מעט להירגע. זה זמן אותו אנשים מנצלים על מנת לצאת קצת מהשגרה – נפגשים עם המשפחה בליל הסדר, מטיילים, טסים לחול או נופשים בארץ, ונפגשים עם המשפחה שלא יצא להם לראות הרבה זמן. מוזמנים לשתף אותנו בחוויות מליל הסדר, בחוויות שכבר הספקתם לחוות, ובתכנונים שלכם להמשך החופש. (ואם מצאתם דברים מעניינים במהלך הנקיונות, נשמח לשמוע גם על כך 😉)- 2
-
-
-
סטטוסים אחרונים
-
הגרלות
-
הישגים אחרונים