האשכול הבא יעסוק במוזיקה קלאסית, כזו שכולכם בודאי מכירים. המנגינה הזו ליוותה את החברה המודרנית בצחוק ובכי בתהילה ויגון. המשימה שלכם היא ליצור מארש צבאי, לא כזה משעמם שרק חננות ידעו על קיומו. המטרה שלכם ללכוד את האנרגיה המתפרצת מנוכחות החיילים. אנרגיה שתנציח את תהילתם לנצח. תהילה שעד קץ האנושות תמשיך להתנגן. למשימה זו גויס יוליוס פוצ'יק. מלחין צ'כי בצבא האוסטרו הונגרי, שעשה היסטוריה והלחין את המארש הצבאי המפורסם ביותר. ועכשיו למנגינה כניסת הגלדיאטורים המנגינה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים החלק הראשון והמפורסם ביותר ממוקד בצלילים הגבוהים בקצב מהיר. לרוב ממוקד בחצוצרה עם ליווי מועט לצידו של כלי נשיפה אחרים. תפקיד חלק זה הוא להפתיע את הקהל מעצם העוצמה המתפרצת והמידיית, הגלדיאטור צריך להראות דומיננטיות מיד ואין לו זמן לבזבז. החלק השני ממוקד הצלילים הנמוכים בקצב איטי. החלק הזה לרוב מנוגן רק על ידי תזמורת כלי הנשיפה הנמוכים עם פוקוס חריג בכלי הטובה בליווי איופוניום. חלק זה מבדל אותו ממנגינות רבות ותזמורות שהרי התודעה הרווחת שהתזמורת הנמוכה תפקידה ללוות ולא להחזיק חלק שלם לבד. תפקיד החלק השני הוא להראות לקהל אחרי ההפתעה והשוק מהעוצמה של החיילים שעוצמתם תישאר קבועה ואיתנה. החלק השלישי הוא דומה לחלק השני אבל בניגוד אליו הוא מנוגן על ידי תזמורת רחבה ובקצבים שונים. תפקיד חלק זה הוא לפאר את הגלדיאטורים בסוף המנגינה ולהזכיר לקהל "זה עוד לא נגמר אל תלכו עדיין" ועכשיו אחרי שקיבלתם את כל הרקע המשעמם הזה הנה המנגינה כן זו המנגינה

אתה צייר פשוט פסיכודאלי, אני בטוח שאם תתעסק בעתידך כצייר תגיע רחוק...

כאחד שלא מתחבר לצד האומנותי שבו, אני אנתח את הציורים מנקודת מבטי: 1. חשוב לחייך, גם בזמנים הקשים וגם אם הדודה מחולון באה וצובטת לך בלחי, צריך לזכור רק דבר אחד, לחייך. 2. לפעמים בחיים בני אדם נכנסים לתקופה של שחיקה אחרי חזרה על שגרה יומיומית לאחר אורך זמן רב או קצר, לפעמים צריך לעצור רגע ולעשות מסאז' לגבות ולחפש כיוון חדש בחיים. 3. גם כשהמפלס גובר על הכל, פאג סיני יהיה הפתרון היעיל ביותר.

סדרה

פשש איזה ציורים, אני מציר יותר גרוע ממה שציירתי בגן. טוב לפחות אפשר לבנות במיינקראפט🙈